תנ"ך על הפרק - ישעיה ו - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה ו

340 / 929
היום

הפרק

בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים ׀ מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם ׀ יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃וַיָּ֣עָף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃וַיַּגַּ֣ע עַל־פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֙וֹעַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאָזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאָזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י וַיֹּ֡אמֶר עַ֣ד אֲשֶׁר֩ אִם־שָׁא֨וּ עָרִ֜ים מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֗ב וּבָתִּים֙ מֵאֵ֣ין אָדָ֔ם וְהָאֲדָמָ֖ה תִּשָּׁאֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃וְרִחַ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־הָאָדָ֑ם וְרַבָּ֥ה הָעֲזוּבָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃וְע֥וֹד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלּ֗וֹן אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֙כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
בשנת מות המלך עזיהו אמרו רז"ל שנצטרע. והטעם דאם היה מת ממש לא היה אומר המלך כי אין שלטון ביום המות מפרשים: וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש וכו'. ת"י קדיש בשמי מרומא עילאה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא. ובזה פירש הגאון מוהר"ר נפתלי כ"ץ ז"ל מאז"ל אין קדוש כה' כי אין בלתך אל תקרי כי אין בלתך אלא כי אין לבלותך דהנה הב' קדושות דהיינו קדיש בשמי מרומא עילאה קדיש על ארעא עובד גבורתיה. בצד מה אפשר להמצא באדם כגון משה רבינו ע"ה אשר עלה למרום וחנוך ואליהו. וכן מלאכי השרת שרפים עומדים. וגם משה רבינו ע"ה ואליהו ואלישע וכיוצא שעשו כמה נסים בארץ. אבל הקדושה שלישית לעלם ולעלמי עלמיא היא דוקא בה' וז"ש אין קדוש כה' כי אין בלתך ויקשה איך קאמר כי אין בלתך והלא גם בני אדם ומלאכים הם קדושים לז"א אל תקרי כי אין בלתך עד שתקרא כי אין לבלותך שהוא לעלם ולעלמי עלמיא אז תקרא כי אין בלתך כי אין בלעדו ונשגב ה' לבדו: וחטאתך תכופר. פירש הריטב"א בחידושי יבמות דף מ"ט דהיינו שנתכפר על מה שהציץ למעלה ועל מ"ש בתוך עם טמא שפתים לפני ה'. אבל מה דחזר לאומרו לישראל ע"ז נענש ע"י מנשה ועיין בתשובת זרע אברהם: את מי אשלח ומי ילך לנו. פירש רבינו האר"י ז"ל את מי אשלח שליחות המתיחס אלי שהוא לטובה ושולחו לבדי כדכתיב ה' נתן. ומי ילך לנו לרעה לו ולבית דינו כדכתיב וה' לקח הוא ובית דינו ואומר הנני שלחני לטובה: השמן לב העם הזה וכו'. פירש הרב הגדול מהר"י בי רב ז"ל במ"ש ביבמות פ' הבא על יבמתו רב הוה קמצערא ליה דביתהו כי אמר עבידי לי טלופחי עבדא ליה חימצי אמר חימצי עבדא ליה טלופחי כי גדל חייא בריה אפיך לה א"ל איעלייא אמך א"ל אנא הוא דאפיכנא לה אמר היינו דאמרי אינשי מאן דנפיק מינך טעמא מלפך מיהו את לא תעביד הכי משום שנאמר למדו לשונם דבר שקר. ובהיות ישראל עושים הפך מה שאומר להם הנביא לכן איעצך שתאמר להם שלא יביטו אל פעולות ה' ולא ישמעו התורה ויעלימו עיניהם. פן בהיות רצונם לעשות הפך יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ומתוך שלא לשמה בא לשמה ושב ורפא לו. ואני השפל בקונט' דברים אחדים דף ק"ס ע"ג אנכי העירותי בדרך הרב ז"ל וישבתי וגם פירשתי בעניותי דברי הש"ס ע"ש ואחר זמן רב נדפסו פסקי הרב המאירי ז"ל ליבמות וראיתי שכיונתי לדעתו דעת עליון בפירוש הש"ס כמ"ש ביוסף אומץ סימן נ"ז ע"ש ודוק היטב: ועוד בה עשיריה. עיין מה שכתוב בילקוט ומה שכתבתי אני הדל בדרושים בס"ד:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך